מצד אחד, הדור העולמי שמתחת לגיל 30 מזוהה כדור ההכלה, הקבלה, הגיוון, כזה שנלחם נגד הגזענות והאפליה על רקע מגדרי, מיני, דתי או אתני. מצד שני, במדינה אחרי מדינה, משוודיה ועד אוסטריה, מארה''ב ועד גרמניה ופולין, מגלות תוצאות הבחירות נטייה מובהקת של הדור הזה להצביע למפלגות מהימין, שמציעות בדיוק את ההפך מהאידיליה הזו: גזענות, הומופוביה, אנטישמיות, איסלאמופוביה, שוביניזם וקריצה לערכים דיקטטוריים.
ההסבר המיידי, והקל מדי, הוא כמובן להצביע על הרשתות החברתיות והאלגוריתמים שלהן, שהם אכן מכונות רעל משומנות המכתירות חדשות לבקרים כוכבי רשת מסוכנים. ברשתות הללו גם פועלות לפחות שתי מעצמות, רוסיה היא הבולטת שבהן, וסין נמצאת לא הרחק מאחור, שמפעילות צבא בוטים כדי לפלג את החברות המערביות בעזרת דיס-אינפורמציה ולגרום לנדידת קולות למפלגות פרו-רוסיות. גופים רדיקליים משמאל, מימין, ומהאיסלאם הקיצוני הבינו כבר מזמן שהרשתות הללו הן קרקע פוריה כדי למגנט אליהם צעירים, דרך שימוש בשפה ובכלים שהם מבינים.
אף מפלגה לא תשקיע כספים בניסיון להגיע לקהל הזה דרך קמפיינים פוליטיים. מדובר בקבוצה לא גדולה מספיק, ובעיקר לא משפיעה מספיק כלכלית, שהרי מדובר בעיקר בסטודנטים או צעירים בראשית דרכם המקצועית. אבל דרך השקעה נמוכה הבינו המפלגות שהן יכולות לארגן עצרות בחירות וירטואליות ברשתות, בצ'אטים, בפורומים ואפילו בשרשורי תגובות. מסרים פופוליסטיים ופשטניים עובדים נפלא בתוך תבניות שכמעט מכריחות את המשתמשים לקשב של כמה שניות בלבד.
בסקר שנערך בבריטניה ענו 52 אחוז מהנשאלים (בני 13-27) כי ארצם תתפקד טוב יותר עם מנהיג חזק, שאינו זקוק להשחית את זמנו על זוטות כמו פרלמנט או בחירות. תוצאות הסקר מבטאות את רחש ליבו של הדור הזה. בשביל מה צריך לצמוח מתוך המפלגה, מי צריך אידיאולוגיה, ולמה צריך עורכים שיבדקו את העובדות שלך, אם אפשר פשוט להעלות פוסטים מפלגים, שונאים, ובעיקר כאלו שיודעים לפרוט היטב על הרגשות של קהל מאוכזב ממילא. עבור הדור הזה אירופה של אחרי המלחמה היא עבר רחוק, ואילו הלגיטימציה לבחור במפלגות ימין קיצוניות היא דבר מובן מאליו. המפלגות הללו היו מועמדות מהרגע שהדור הזה יכול לבחור. מדובר בדור בוחרים דינמי, לא מקובע. מי שיאכזב אותו לא יקבל את קולו שוב. מי שהצביע עבור ממשלה פולנית ליברלית לפני שנתיים, הצביע בעד נשיא שמרני כעת.
זאב אברהמיזאב אברהמיהנושא המרכזי בכל אירופה בבחירות האחרונות היה נושא ההגירה. זה הנושא שמניע בוחרים צעירים ופונה אל הרגשות שלהם, בעיקר של תסכול וייאוש. בניגוד להוריהם, שמסוגלים לבנות לעצמם חברות מקבילות ולא להתערבב עם ההגירה, תלמידים וסטודנטים חייבים ללמוד לחיות עם המהגרים, ועם הפן החדש שהם מביאים לאירופה או עם חוסר הרצון שלהם להתמזג לערכים שלה. המפלגות המסורתיות חייבות למצוא פתרון לייאוש ולפחדים הללו. הדור הזה לא יישאר צעיר לנצח. אם הוא יתחיל לבחור כבר עכשיו במפלגות ימין קיצוניות ושונאות, זו יכולה להיות תבנית הבחירה של חייו.
